פסק-דין בתיק עפ"ג 38860-01-12

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות לדירה, גניבה וגניבת כרטיס אשראי, בכך שביום 6.7.10, בסמוך לשעות הצהריים, חבר לאדם נוסף ושניהם פרצו לדירת מגורים מתוכה גנבו רכוש רב הכולל טלויזיה, תכשיטים, מחשב נייד, כסף מזומן וכרטיס אשראי. כשעתיים לאחר מכן נמשך סך של 1000 ש"ח מהכרטיס שנגנב.

במהלך הדיון בבית משפט קמא השופט הנכבד נתן מספר הזדמנויות לא מבוטל למערער להשתלב בהליכי טיפול לגמילה מסמים, כל זאת חרף התנגדותה הנחרצת של התביעה וחרף העובדה שפעם אחר פעם מעד המערער. כך, ביום 12.9.10, הורה בית משפט קמא על שילוב המערער בקהילת מלכישוע, כארבעה חודשים לאחר מכן, הושעה המערער ושהה לאחר מכן בבית הוריו הגרושים לסירוגין.

הצוות הטיפולי של הקהילה החליט שהמערער אינו מתאים לקהילה ושירות המבחן המליץ לבחון את שילובו בקהילת רטורנו.

בית משפט קמא העניק הזדמנות נוספת למערער וביום 1.3.11 הוא שולב בקהילת רטורנו.

בהמשך, הורשע המערער על פי הודאתו בעבירה נוספת של שוטטות. באותו מועד הוברר כי הקהילה החליטה להפסיק את הטיפול של המערער במסגרתה נוכח התנהגות בעייתית שלו והוחלט על שילובו בהוסטל. למרות כישלון נוסף זה, העניק בית משפט קמא הזדמנות נוספת בשלישית תוך שהוא מזהיר את המערער ומבהיר לו כי הוא מצוי בדרך קשה ביותר ואם ייכשל בה יוחמר איתו דינו.  זמן לא רב לאחר מכן פנה שירות המבחן בבקשה להקדים את הדיון שנקבע נוכח התנהגות בעייתית של המערער בהוסטל והרחקתו משם.

שירות המבחן ציין בתסקירו כי המערער הפיק תועלת מסוימת במסגרת הקהילה הטיפולית, ואולם מנגנוני ההגנה שלו ודפוסיו השוליים מקשים על הפנמת תהליך השינוי כדי שינוי מעשי ועל כן לא בא בהמלצה טיפולית.

בית משפט קמא בגזר דינו, חזר וציין את ההזדמנויות הרבות שהעניק למערער, ואולם, קצרה ידו מלסייע לו ועל כן ציין כי בעת גזירת העונש מצויים הדברים בנקודת ההתחלה ביחס לעונש הראוי לאדם שביצע את העבירות נשוא כתב האישום.

בית משפט קמא פירט את עברו המכביד של המערער למרות גילו הצעיר, כמי שריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח שנגזר עליו בהיותו קטין, אך לא היה בכך כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות חמורות.

לקולא זקף בית משפט קמא את הודיית המערער, החרטה ורצונו לחזור למוטב, אלא שבפועל הדבר לא נעשה. בסופו של יום גזר בית משפט קמא על המערער 18 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשים מאסר על תנאי בתנאים שנקבעו בגזר הדין וכן 5 חודשים ו 2 חודשים מאסר על תנאי בתנאים שנקבעו.

הערעור נסב על חומרת העונש, רכיב המאסר בפועל.

בהודעת הערעור המפורטת ובטיעוניה לפנינו טוענת ב"כ המערער כי טעה בית משפט קמא עת גזר על המערער עונש חמור וזאת בהתעלם מההליך הטיפולי שעבר כאשר שהה תקופה ממושכת במסגרות טיפוליות, שומר על ניקיון מסמים עד עצם היום הזה, מגלה מוטיבציה רבה להצליח בטיפול ולא לחזור לשימוש בסמים, כשבחייו האישיים קיימת טראומה הנובעת מאובדן אחיו כתוצאה משימוש בצמח הזיות. נטען כי מאז מתן גזר הדין ועד היום, למרות חששותיו של שירות המבחן בדבר הסיכון בחזרה לעולם הסמים, המערער שומר על ניקיון מסמים ומתפקד.

ב"כ המערער מציינת כי החזרתו של המערער היום למאסר בכליאה לתקופה ממושכת, עלולה לדרדר אותו לחזור חזרה לעולם הסמים.

גם המערער עצמו נשא דברים וביקש שלא לשלחו למאסר לאחר הניסיונות הרבים שביצע והמאמצים הרבים שמשקיע עד היום להימנע משימוש בסמים.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור תוך שהיא  מציינת כי לא נפל כל פגם בגזר דינו של בית משפט קמא, כאשר המערער קיבל מספר רב של הזדמנויות, אשר לא ידע לנצל אותן וכי לא די בבדיקות השתן הנקיות שמוסר המערער במרכז היום, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.

שמענו את טיעוני הצדדים, עיינו במסמכים ושמענו גם את דבריו של המערער עצמו.

לא יכולה להיות מחלוקת כי הליך שיקום מוצלח הינו אינטרס חשוב לנאשם ולא פחות לציבור, כאשר מדובר במי שבעברו הרשעות קודמות בעבירות מגוונות, כבעניינו  של המערער שלפנינו, למרות גילו הצעיר ועקב התמכרותו לסמים מגיל צעיר.

מטעם זה, ותוך אמונה במערער ובכוחותיו, נתן בית משפט קמא מספר לא מבוטל של הזדמנויות למערער להשתלב במסגרות שונות אשר הן המסגרות שהגוף המקצועי, שירות המבחן, קבע כי הינן מתאימות למערער ויש בהן כדי להגן על הציבור מפניו ולהביא לשיקומו.

כל זאת עשה בית משפט קמא, חרף התנגדות של המאשימה וחרף מעידות של המערער פעם אחר פעם.

בסופו של יום, אף אם המערער לא חזר לעולם הסמים, ויש לברך על כך, הרי הוא לא סיים את ההליך הטיפולי שנקבע לו, מעד ונמצא במסגרת שעל פי התרשמות שירות המבחן אינה מסגרת ההולמת אותו ויכולה לצמצם את סיכויי חזרתו לביצוע עבירות.